פסק-דין בתיק ס"ע 23629-07-10

1.         הנתבע הוא בעל עסק לחומרי בניין אשר העסיק את התובע כ-8.5 שנים, מיום 1.1.02 ועד 30.5.10. התובע עבד אצל הנתבע גם בתקופה קודמת, אולם התביעה שבפנינו אינה מתייחסת לאותה תקופה.

            התביעה שבפנינו היא לפיצויי פיטורים, כאשר אין חולק שהתובע התפטר והשאלה שבמחלוקת היא האם בנסיבות ההתפטרות, קמה לתובע זכאות לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן - החוק).

2.         שני הצדדים לא היו מיוצגים בהליך והם העידו בפנינו בעל פה ותמכו טיעוניהם במסמכים שונים, חלקם צורפו לכתבי הטענות וחלקם הוגשו במהלך הדיון.

            מטעם הנתבע התייצבה להעיד גם מנהלת החשבונות, הגב' מזל נפתלי.

3.         לטענת התובע, הוא התפטר מחמת הרעה בתנאי עבודתו.

            לטענת הנתבע, התובע התפטר מעבודתו ללא כל הצדקה, מבלי שמסר הודעה מוקדמת. הנתבע הכחיש את הטענות בדבר הרעה בתנאי עבודתו של התובע.

4.         לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו במסמכים שהוצגו לנו ובתכתובות בין הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, מהנימוקים שנפרט להלן.

5.         ביום 28.4.10 שלח התובע מכתב לנתבע וזו לשונו:

"הנדון: התראה מוקדמת על פיטורים

1.      ב 9.2.02 החלה העסקתי בחברת קליפר אריה בתפקיד של נהג.

2.      בתקופה האחרונה הורדו לי ימי חופש, עבודתי עברה מנהג לעבודות נוספות בחברה והורדו לי שעות עבודה ניכרות.

3.      עקב ההרעה בתנאים, אני מודיע במכתב זה כי ביום 6.6.10, יום א', הוא יום עבודתי האחרון בחברתך כדרוש בחוק (הודעה מוקדמת של חודש ימים).

4.      לאחר יום זה, איני עובד בחברת קליפר אריה - חומרי בניין."

            ביום 2.5.10 שלח הנתבע לתובע מכתב הנושא תאריך 28.4.10 וזו לשונו (כל השגיאות במקור - ד.ו.):

" הנדון: הזהרה נוספת

1. מאחר ועזבת את העבודה בלי לתת לי שבועיים ימים בכדי למצוא לך מחליף, שזה מגיע לי לפי כל דין, וזאת בנוסף לנזקים שאתה גורם לי עקף מעשך אלה.

2. לפי כך אם לא תחזור מיד לעבודה, אני ייראה זאת כהתפטרות מרצונך החופשי מהעבודה."

6.         מעדות התובע עולה כי הוא ביקש לסיים את עבודתו, אך הנתבע לא היה מעוניין בכך. בנוסף, עולה מעדות זו שהתובע מאס בעבודתו הקשה, כאשר רק הוא והנתבע נמצאים בבית העסק -

"הנתבע לא רצה לפטר אותי ולא רצה לתת לי מכתב פיטורים ... ואחרי 10 שנים עבודה אי אפשר בצורה כזו..." (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 18-24)